מדינת ישראל ממוקמת בלב לבו של העולם הערבי-מוסלמי. מצפון – סוריה ולבנון, בדרום – מצרים ובמזרח – ירדן. העולם המוסלמי נחלק לשני זרמים עיקרים: סונים (כ 80%) ושיעים (כ 20%). במציאות היומיומית נאלצים כוחות הבטחון הישראליים להתמודד עם אויבים רבים. מחד, יש את חמא"ס, הג'האד הפלסטיני ואלקאעדה, ארגוני טרור סונים ומנגד, יש את איראן וחזבאללה השיעים.
מקום המדינה ועד ימינו, עוין אותה העולם הערבי-מוסלמי. מאמצים רבים נעשו בכדי להגיע עמן להכרה במדינת ישראל, אך לשווא. גם כאשר ישנם קולות בעולם הערבי הקוראים לדיאלוג עם ישראל ולבחון את האפשרות להכיר בה, הם בבחינת "קול ענות חלושה" ומושתקים מהר. מהי הסיבה לכך שהעולם המוסלמי מסרב להכיר בישראל?
המוסלמים מצהירים על כך כי מדובר בסיבה דתית, לפיה דת האסלאם אוסרת שלא-מוסלמים ישלטו על מוסלמים ומכיוון שבעבר הייתה ארץ ישראל תחת שלטון האסלאם, חובה עליהם להחזיר את המצב לקדמותו ולסלק את היהודים מהשלטון גם אם הדבר כרוך במלחמה ובסיכון חייהם.
בכדי להבין את המורכבות הסבוכה של יחסו של העולם המוסלמי כלפי מדינת ישראל, יש לחזור אחורה כ 1400 שנה, אל ראשית האסלאם ולהבין את משמעותם של המונחים סונה ושיעה.
לפי הגישה המוסלמית, מעשיו, אורחות חייו ומימרותיו של נביא האסלאם, מוחמד (בערבית: סונה), – הוא 'הדוגמא למופת' ו'האדם המושלם' – מהווים כמודל האידיאלי לחיי האדם המאמין ומספקים דוגמא אישית לקהילת המוסלמים כיצד לנהוג בכל צעד ושעל. אלה המחקים את מוחמד, בעצם הולכים לפי הסונה (אורחות חיים) שלו ועל כן נקראים הם סונים.
אין באסלאם את הראיה האנליטית הרווחת כיום בעולם המערבי ואת ההפרדה בין דת למדינה/חברה/תרבות. האסלאם שולט בכל תחומי החיים, אללה הוא אבסולוטי והדרישות שלו – שאותן הוא העביר דרך מוחמד – אבסולוטיות אף הן.
האסלאם התחיל לפני 1400 שנים במדבר הערבי (אזור סעודיה של ימינו) על ידי מוחמד. הערבים באותה תקופה היו עובדי אלילים והתנכלו למוחמד, שקרא להם להאמין באל אחד – אללה. משרבו ההתנכלויות, ברח מוחמד לעיר השכנה ושם קרא ליהודי העיר לאמץ את דתו, אך הם סירבו.
מוחמד, שהתאכזב מכך, החל להתנכל להם וציווה את המוסלמים לנהוג כמותו. הקוראן מלא בפסוקים המגנים את היהודים ומציגים אותם כאויביהם הגדולים של המוסלמים. גם מסורות רבות בספרות החַדִית' (התורה שבעל פה האסלאמית) מדברות על קשיות לבם של היהודים והן מציירות אותם כאויבי ושונאי האסלאם הגדולים ביותר. מסורת זו מלאה בתכנים קשים ואלימים אודות היהודים והיא עברה מאב לבן במשך דורי דורות. די להכנס למסגדים ולשמוע את דרשת יום הששי מפי האמאם ולהבין עד כמה שמסורת זו חיה ונושמת בקרב המוסלמים.
באחת מהמסורות ישנה האשמה כלפי היהודים, לפיה הם מעכבים את גאולתה של האנושות ועל כן יש להורגם, וזו לשונה: "לא תגיע השעה (דהיינו, יום הדין) עד אשר ילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הוי מוסלמי, הוי עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו", למעט הימלוח , הנמנה עם העצים של היהודים.
מסורת זו מצוינת בסעיף מספר שבע של אמנת חמא"ס, הקורא לשחרר את אדמת ישראל אך ורק דרך מלחמת הקודש – הג'האד.
לאחר שנה וחצי של עימותים בין מוחמד ליהודים הוא הגלה את חלקם מהעיר ואת היתר רצח ואת נשיהם וילדיהם לקח כשלל שניתן למוסלמים. ממשיכי דרכו כבשו את כל המזרח התיכון ובכלל זה את ישראל. בתוך 100 שנים מאז מותו של מוחמד, הפכו המוסלמים מקהילה קטנה לאימפריה שגבולותיה הן ספרד במערב וסין במזרח. לפי ההלכה האסלאמית, אדמות שנכבשן על ידי המוסלמים הן הקדש אסלאמי (וַקְף) לדורות של מוסלמים ואסור להפקיר אותן או חלק מהן, לוותר עליהן או על חלק מהן. במידה ושטח שכזה נכבש על ידי לא-מוסלמים, כמו שקרה למדינת ישראל, יש לעשות את הכל בכדי להשיבו לידי המוסלמים בחזרה ואף דברים אלה מוזכרים באמנת חמא"ס, ששם לעצמו מטרה להשיב את ארץ ישראל לחיק בית האסלאם.
החזון האסלאמי הוא להחיל את הרבונות המוסלמית על העולם כולו. את חזון זה יש להגשים באמצעות מלחמת הקודש. עד שתושג מטרה זו, הגִ'הַאד נשאר חובת-קובע של הקהילה המוסלמית כולה. מכאן, כי עד אשר יהיה העולם תחת שלטון האסלאם, נמצא העולם המוסלמי במצב מלחמה תמידי ללא אפשרות של חתימה על הסכמי שלום אמיתיים עם מדינות שבהן השלטון אינו מוסלמי. מטבע הדברים, לעתים היו חילות המוסלמים במצב של תשישות ונחיתות צבאית ולכן היו צריכים הם זמן לארגן את שורותיהם. במקרה כזה, מותר לעשות הפסקות אש זמניות שלא תעלנה על תשע שנים, תשעה חודשים ותשעה ימים. את הפסקת אש זו ניתן להאריך מותר להאריך כפי שהמציאות מצריכה וניתן להפר אותה באופן חד צדדי מצד המוסלמים.
המוסלמים החלו את דרכם על בימת ההיסטוריה בנצחונות והמשיכו כך מאות בשנים. מראשית האסלאם התקבעה בתודעה המוסלמית תחושת עליונות על בני הדתות האחרות, שכן, שתי האימפריות הגדולות (ביזנטיון הנוצרית ופרס הזרתושתרית) נפלו בפני המוסלמים וכן יהודי הרים אל-מדינה וח'יבר. אמנם 'בית האסלאם' ידע הרחבות וצמצומים טריטוריאליים לאורך ההיסטוריה, אך מימי מוחמד ועד נפילת האימפריה העת'מאנית, היה מרכז שלטון מוסלמי בעולם.
מספר אירועים הביאו את המוסלמים לפשפש במעשיהם ולעשות "בדק בית". ראשית, האימפריה העת'מאנית נפלה ומעצמות אירופה החלו לנהל את המדינות המוסלמיות ולעשות בהן כבשלהן. כשלשים שנה לאחר נפילת האימפריה העת'מאנית, קמה מדינת ישראל. כיצד הצליחו היהודים, שנואי אללה, להביס את המוסלמים במלחמת העצמאות ולייסד מדינה בלב לבו של העולם המוסלמי?
המסקנה הייתה שבשל ירידתם ברמה הדתית של המוסלמים, הם נחלשו ולכן הגיעו למצב זה. מה הפתרון לכך? האסלאם הוא הפתרון על המוסלמים לחזור לחיק מקורותיהם וכך ישחזרו הם את הישגי העבר שלהם. זוהי שאיפת חמא"ס, אלקאעדה ושאר ארגוני הטרור האסלאמיים הסונים.